חלק א': 
קיבוץ גלויות (פרק 1/5)

הָעֲלִיָּה

"אַתֶּם תְּלֻקְּטוּ לְאַחַד אֶחָד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (ישעיהו כ"ז)

פרק זה עוסק בהתממשות הנבואות
המתארות את התחלת גאולת ישראל
מתוך תהליך שיבת עם ישראל לארץ ישראל.

תוכן הפרק

הנביאים כולם רואים את תהליך הגאולה
מתחיל בשיבת עם ישראל לארץ ישראל מכל העולם. 

כך מנבא משה רבנו ואומר:
"וְשָׁב ה' אֱלֹהיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ
וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹהיךָ שָׁמָּה".

הוא מדגיש כי קיבוץ הגלויות יהיה מהמדינות הרחוקות ביותר:
"אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹהיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ".

והוא יהיה רק לארץ ישראל, שתזכה לשלוט בה כמו ששלטו בה אבותיך:
"וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹהיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ".

בארץ ישראל תזכה לטוב ולריבוי:
"וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ"
(דברים ל' ג').

על ההבטחות הללו חוזרים כמעט כל הנביאים, כל אחד בלשונו.

ירמיהו מספר על הבטחת ה' לרחל אמנו:
"כֹּה אָמַר ה' קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ: כֹּה אָמַר ה' מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם ה' וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב".

בשלב הבא יחזרו בנייך לגבולותיהם:
"וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם ה' וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם"
(ירמיהו ל"א י"ד).

יחזקאל מתנבא על קיבוץ גלויות כתהליך של קידוש השם לעיני כל העמים. הוא גם מלמד שהתשובה של עם ישראל לאלוקים תתחיל אחרי קיבוץ הגלויות: "לָכֵן אֱמֹר כֹּה אָמַר ה' אלוהים וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים וְאָסַפְתִּי אֶתְכֶם מִן הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר נְפֹצוֹתֶם בָּהֶם וְנָתַתִּי לָכֶם אֶת אַדְמַת יִשְׂרָאֵל" (יחזקאל פרק י"א. וגם בפרק ל”ו).

נבואות דומות רבות אפשר למצוא בכל דברי הנביאים.
אין כמעט נביא שלא דיבר על קיבוץ הגלויות ועל כל מה שמתלווה אליו.

בתחילה עלה העם היהודי לארץ ישראל טיפין טיפין,
ואחר כך העלייה הופכת לנהר שוטף.

לפני כ-450 שנה עלו לצפת רבי יוסף קארו והאר"י הקדוש. הם קראו ליהודים נוספים לעלות לארץ ישראל, ואכן עלו איתם כמה אלפים, ומאז עולים עוד ועוד מתלמידיהם.

200 שנה אחריהם, עולה הרש"ש מתימן.
אור החיים הקדוש עולה ממרוקו עם עוד כמה עשרות תלמידים. במקביל, מעודדים הבעל שם טוב והגר"א את תלמידיהם לעלות לארץ ישראל מאירופה ומרוסיה.
הם שומעים לקריאתם ועולים במסירות נפש ליישב את ארץ הקודש. כך מצליחים עד שנת תק"ס (1800) כ-7,000 יהודים להתיישב בארץ ישראל. זה אומנם פחות מ-0.5% מהעם היהודי בעולם, אבל זו כבר התחלה.

בתוך 80 שנה, עד שנת תר"מ (1880), גדל מניינם של היהודים פי 3.5. באותה שנה חיים בארץ ישראל כ-24,000 יהודים, מספר של יהודים שלא היה בארץ ישראל מאז חורבן הבית השני.

ממש כמו שאומר הנביא:
"וְאַתֶּם תְּלֻקְּטוּ לְאַחַד אֶחָד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"
(ישעיהו כ"ז, י"ב).  

בשנת תרמ"ב (1882) זרם העולים גובר אף יותר.

תוך 30 שנה מספר היהודים בארץ ישראל גדל שוב ביותר מפי שלושה. באותן שנים מתחילים בו זמנית גלי עלייה ממקומות שונים בעולם. הביל"ויים עולים מרומניה וחובבי ציון עולים מרוסיה. שיירות של יהודים עולות מתימן לארץ ישראל. גם ממרוקו יוצאת שיירה גדולה של עולים, בהנהגת רבי יעקב אבוחצירא זיע"א.  

גל העלייה הזה הוא משמעותי ביותר, עד שבשנת תרע"ד (1914), ערב מלחמת העולם הראשונה, נמצאים בארץ ישראל 84,000 יהודים. קצת יותר מ-0.5% מעם ישראל.


הבריטים, באמצעות לורד בלפור,
הצהירו במהלך מלחמת העולם הראשונה כי ארץ ישראל שייכת לעם ישראל, וכי הם יקימו בה בית יהודי לעם היהודי.

אולי בגלל זה אלוקים העדיף אותם על פני הטורקים, שסיימו את תפקידם כאימפריה עולמית, ונתן לבריטים מנדט לשלוט בארץ ישראל. 

ההצהרה הזאת גררה אחריה החלטה של חבר הלאומים בסאן רמו, שאימצה את הצהרת בלפור ונתנה לבריטים מנדט לבצע בפועל את ההצהרה שלהם.

 למרבה הפלא לא כללה החלטת חבר הלאומים מילה אחת על זכויות הערבים בארץ ישראל, למרות הלחץ הכבד שהפעילה האדמיניסטרציה הבריטית שאהדה את הדרישות הלאומיות של הערבים.  

הצהרת בלפור הייתה חלק מנוסח כתב המנדט שנמסר לממשלת בריטניה בשנת תר"פ (1920), ואושר בידי חבר הלאומים שנתיים אחר כך למרות ההתנגדות הצרפתית בתחילה. ההצהרה הזאת באה לקראת סיום מלחמת העולם הראשונה, שבה כבשו האנגלים את הארץ, בפגישה בין המלך ג'ורג' החמישי לד"ר ויצמן.

היא באה מתוך האמונה הגדולה של האנגלים בקיום דברי הנביאים: "כתוב בתורה כי עתידים בני ישראל לשוב לארצם, ואני שמח שממלכתי תסייע לכך". 

וזאת לדעת, כי בממשל האנגלי אוהבי ישראל לא היו מרובים.
ואולם דווקא בתקופה החשובה ההיא זכינו וישבו שלושה אנשי מפתח בראשות הממלכה: המלך ג'ורג' החמישי, ראש הממשלה לויד ג'ורג' ושר החוץ ג'יימס בלפור. שניים מהם לא היו צפויים. כשהמלך ג'ורג' החמישי נולד, הוא לא היה אמור להיות מלך כלל וכלל. אביו ואחיו הגדול, שהיו אמורים להיות היורשים לפניו, נפטרו בטרם עת והוא הוכתר למלך אנגליה וקיסר האימפריה. המלך הזה היה איש צנוע ואוהב ישראל, ובהיותו קצין צי התארח בליל הסדר בשנת תרמ"ב (1882) בירושלים, בביתו של הראשון לציון הרב רפאל מאיר פאניז'ל זצוק"ל.

גם כהונתו של ראש הממשלה לויד ג'ורג' לא הייתה צפויה כלל וכלל. במחצית הראשונה של מלחמת העולם הראשונה ראש ממשלת בריטניה היה הרברט אסקוית', שהתנגד להקמת מדינה יהודית ודחה את הרעיון הזה בטענה כי הוא אבסורדי ובלתי מציאותי. אסקוית' נאלץ להתפטר בי"א כסלו תרע"ז (06/12/1916) בגלל נהנתנות יתר וניהול כושל של מלחמת העולם הראשונה, ובמקומו התמנה לויד ג'ורג', שאהד בכל ליבו את התנ"ך ושמח על הזכות שניתנה לו להיות שותף לקיום הנבואות הכתובות בו. 

 

בתום תקופת כהונתם של שלושת אוהבי ישראל אלה, חזרה מלכות בריטניה לסורה ופרסמה שלושה "ספרים לבנים" (קובץ תקנות ממשלתי, המתאר את מדיניות הממשלה), שהגבילו את עליית היהודים וסייעו להגירת ערבים לארץ ישראל.

כך המציאו את מדינת ירדן, שלא הייתה קיימת עד אותה שעה. ואולם את הנעשה לא היה אפשר להשיב.
שונאי ההתיישבות לא הצליחו לעצור את תהליך קיבוץ הגלויות ובניין הארץ, ובתקופת השלטון הבריטי צמח היישוב היהודי ל-650,000 יהודים מתוך 11.4 מיליון יהודים שהיו בעולם אחרי השואה. באחוזים מנה היישוב היהודי כ-5.7% מכלל העם היהודי בעולם.

אחד הגורמים החזקים ביותר לעליית יהודים לארץ ישראל היה חוק ג'ונסון, שנחקק בארה"ב בשנת 1924 והגביל את אפשרויות ההגירה לארה"ב. כך גדלה אוכלוסיית היהודים בארה"ב בין שתי המלחמות ב-1.3 מיליון יהודים בלבד, כשבארץ ישראל גדלה האוכלוסייה היהודית בלמעלה מחצי מיליון. 

קריעת החלק המזרחי של הירדן מארץ ישראל גבולות ארץ ישראל שהובטחו בהצהרת בלפור, ועליהם קיבלה אנגליה מנדט להקים מדינה יהודית.


| ג'ואן פיטרס, מאז ומקדם, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2002, פרקים 13-14.



בשנת תש"ח השתחררנו מהשלטון הבריטי.
למעשה, מאז חורבן בית שני השתחררנו בפעם הראשונה משעבוד מלכויות.

גרפים ונתונים

בגרפים לקמן  ניתן לראות את השינוי הדרמטי שהתחולל ב-100 השנים האחרונות בתפוצת אוכלוסיית היהודים בעולם.

הגרפים ע"פ נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והמכון לדמוגרפיה של היהודים (מכון ליהדות זמננו ע"ש א.הרמן, אוניברסיטה העברית ירושלים, 2016)

ניתן לראות כיצד עלה מספר האחוזים של היהודים בארץ מ-0.4% בשנת תרע"ח (1917) ל-45.4% (!) בשנת תשע"ח (2018).

הפרק הזה והפרקים אחריו שבחלק 'קיבוץ גלויות' שבספר, עוקבים אחרי התהליך המיוחד הזה של שיבת עם ישראל לארצו בדיוק כפי שחזו הנביאים בנבואותיהם.  




הנתונים הבאים מצבעים על הגידול המתמשך והולך של העולים לארץ ישראל.
נעקוב ע"פ הנתונים  והשנים וננסה לצפות באופן סטטיסטי כיצד תראה מפת הדמוגרפיה היהודית בארץ ישראל בעוד כ-20 שנה.

בשנת תש"ח השתחררנו מהשלטון הבריטי.
ולמעשה צאז חורבן בית שני השתחררנו בפעם הראשונה משעבוד מלכויות. 


בשנת תשע"ח (2018), שנת ה-70 למדינת ישראל, יושבים בארץ ישראל למעלה מ-6.6 מליון יהודים, מתוך 14 מליון יהודים בעולם כולו.

המנדט על ארץ ישראל – גבולות ארץ ישראל שהובטחו בהצהרת בלפור, ועליהם קיבלה אנגליה מנדט להקים מדינה יהודית.


ניתן לראות במפה כי שטח המנדט להקמת מדינה היו 120,466 קמ"ר, הבריטים צמצמו ב77%. (צילום: Goole Earth)
 
במפה ניתן לראות את החלק שנלקח והוקמה בו ירדן.

תוכן הפרק

 

הנביאים את תהליך הגאולה
מתחיל בשיבת עם ישראל לארץ ישראל מכל העולם.

כך מנבא משה רבנו ואומר:
"וְשָׁב ה' אֱלֹהיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ
וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹהיךָ שָׁמָּה".

הוא מדגיש כי קיבוץ הגלויות יהיה מהמדינות הרחוקות ביותר:
"אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹהיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ".

והוא יהיה רק לארץ ישראל, שתזכה לשלוט בה כמו ששלטו בה אבותיך:
"וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹהיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ".

בארץ ישראל תזכה לטוב ולריבוי:
"וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ"
(דברים ל' ג').

על ההבטחות הללו חוזרים כמעט כל הנביאים, כל אחד בלשונו.

ירמיהו מספר על הבטחת ה' לרחל אמנו:
"כֹּה אָמַר ה' קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ: כֹּה אָמַר ה' מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם ה' וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב".

בשלב הבא יחזרו בנייך לגבולותיהם:
"וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם ה' וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם"
(ירמיהו ל"א י"ד).

יחזקאל מתנבא על קיבוץ גלויות כתהליך של קידוש השם לעיני כל העמים. הוא גם מלמד שהתשובה של עם ישראל לאלוקים תתחיל אחרי קיבוץ הגלויות: "לָכֵן אֱמֹר כֹּה אָמַר ה' אלוהים וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים וְאָסַפְתִּי אֶתְכֶם מִן הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר נְפֹצוֹתֶם בָּהֶם וְנָתַתִּי לָכֶם אֶת אַדְמַת יִשְׂרָאֵל" (יחזקאל פרק י"א. וגם בפרק ל”ו).

נבואות דומות רבות אפשר למצוא בכל דברי הנביאים.
אין כמעט נביא שלא דיבר על קיבוץ הגלויות ועל כל מה שמתלווה אליו.

בתחילה עלה העם היהודי לארץ ישראל טיפין טיפין,
ואחר כך העלייה הופכת לנהר שוטף.

לפני כ-450 שנה עלו לצפת רבי יוסף קארו והאר"י הקדוש. הם קראו ליהודים נוספים לעלות לארץ ישראל, ואכן עלו איתם כמה אלפים, ומאז עולים עוד ועוד מתלמידיהם.

200 שנה אחריהם, עולה הרש"ש מתימן.
אור החיים הקדוש עולה ממרוקו עם עוד כמה עשרות תלמידים. במקביל, מעודדים הבעל שם טוב והגר"א את תלמידיהם לעלות לארץ ישראל מאירופה ומרוסיה.
הם שומעים לקריאתם ועולים במסירות נפש ליישב את ארץ הקודש. כך מצליחים עד שנת תק"ס (1800) כ-7,000 יהודים להתיישב בארץ ישראל. זה אומנם פחות מ-0.5% מהעם היהודי בעולם, אבל זו כבר התחלה.

בתוך 80 שנה, עד שנת תר"מ (1880), גדל מניינם של היהודים פי 3.5. באותה שנה חיים בארץ ישראל כ-24,000 יהודים, מספר של יהודים שלא היה בארץ ישראל מאז חורבן הבית השני.

ממש כמו שאומר הנביא:
"וְאַתֶּם תְּלֻקְּטוּ לְאַחַד אֶחָד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"
(ישעיהו כ"ז, י"ב).  

בשנת תרמ"ב (1882) זרם העולים גובר אף יותר.

תוך 30 שנה מספר היהודים בארץ ישראל גדל שוב ביותר מפי שלושה. באותן שנים מתחילים בו זמנית גלי עלייה ממקומות שונים בעולם. הביל"ויים עולים מרומניה וחובבי ציון עולים מרוסיה. שיירות של יהודים עולות מתימן לארץ ישראל. גם ממרוקו יוצאת שיירה גדולה של עולים, בהנהגת רבי יעקב אבוחצירא זיע"א.  

גל העלייה הזה הוא משמעותי ביותר, עד שבשנת תרע"ד (1914), ערב מלחמת העולם הראשונה, נמצאים בארץ ישראל 84,000 יהודים. קצת יותר מ-0.5% מעם ישראל.


הבריטים, באמצעות לורד בלפור,
הצהירו במהלך מלחמת העולם הראשונה כי ארץ ישראל שייכת לעם ישראל, וכי הם יקימו בה בית יהודי לעם היהודי.

אולי בגלל זה אלוקים העדיף אותם על פני הטורקים, שסיימו את תפקידם כאימפריה עולמית, ונתן לבריטים מנדט לשלוט בארץ ישראל. 

ההצהרה הזאת גררה אחריה החלטה של חבר הלאומים בסאן רמו, שאימצה את הצהרת בלפור ונתנה לבריטים מנדט לבצע בפועל את ההצהרה שלהם.

 למרבה הפלא לא כללה החלטת חבר הלאומים מילה אחת על זכויות הערבים בארץ ישראל, למרות הלחץ הכבד שהפעילה האדמיניסטרציה הבריטית שאהדה את הדרישות הלאומיות של הערבים.  

הצהרת בלפור הייתה חלק מנוסח כתב המנדט שנמסר לממשלת בריטניה בשנת תר"פ (1920), ואושר בידי חבר הלאומים שנתיים אחר כך למרות ההתנגדות הצרפתית בתחילה. ההצהרה הזאת באה לקראת סיום מלחמת העולם הראשונה, שבה כבשו האנגלים את הארץ, בפגישה בין המלך ג'ורג' החמישי לד"ר ויצמן.

היא באה מתוך האמונה הגדולה של האנגלים בקיום דברי הנביאים: "כתוב בתורה כי עתידים בני ישראל לשוב לארצם, ואני שמח שממלכתי תסייע לכך". 

וזאת לדעת, כי בממשל האנגלי אוהבי ישראל לא היו מרובים.
ואולם דווקא בתקופה החשובה ההיא זכינו וישבו שלושה אנשי מפתח בראשות הממלכה: המלך ג'ורג' החמישי, ראש הממשלה לויד ג'ורג' ושר החוץ ג'יימס בלפור. שניים מהם לא היו צפויים. כשהמלך ג'ורג' החמישי נולד, הוא לא היה אמור להיות מלך כלל וכלל. אביו ואחיו הגדול, שהיו אמורים להיות היורשים לפניו, נפטרו בטרם עת והוא הוכתר למלך אנגליה וקיסר האימפריה. המלך הזה היה איש צנוע ואוהב ישראל, ובהיותו קצין צי התארח בליל הסדר בשנת תרמ"ב (1882) בירושלים, בביתו של הראשון לציון הרב רפאל מאיר פאניז'ל זצוק"ל.

גם כהונתו של ראש הממשלה לויד ג'ורג' לא הייתה צפויה כלל וכלל. במחצית הראשונה של מלחמת העולם הראשונה ראש ממשלת בריטניה היה הרברט אסקוית', שהתנגד להקמת מדינה יהודית ודחה את הרעיון הזה בטענה כי הוא אבסורדי ובלתי מציאותי. אסקוית' נאלץ להתפטר בי"א כסלו תרע"ז (06/12/1916) בגלל נהנתנות יתר וניהול כושל של מלחמת העולם הראשונה, ובמקומו התמנה לויד ג'ורג', שאהד בכל ליבו את התנ"ך ושמח על הזכות שניתנה לו להיות שותף לקיום הנבואות הכתובות בו. 

 

בתום תקופת כהונתם של שלושת אוהבי ישראל אלה, חזרה מלכות בריטניה לסורה ופרסמה שלושה "ספרים לבנים" (קובץ תקנות ממשלתי, המתאר את מדיניות הממשלה), שהגבילו את עליית היהודים וסייעו להגירת ערבים לארץ ישראל.

כך המציאו את מדינת ירדן, שלא הייתה קיימת עד אותה שעה. ואולם את הנעשה לא היה אפשר להשיב.
שונאי ההתיישבות לא הצליחו לעצור את תהליך קיבוץ הגלויות ובניין הארץ, ובתקופת השלטון הבריטי צמח היישוב היהודי ל-650,000 יהודים מתוך 11.4 מיליון יהודים שהיו בעולם אחרי השואה. באחוזים מנה היישוב היהודי כ-5.7% מכלל העם היהודי בעולם.

אחד הגורמים החזקים ביותר לעליית יהודים לארץ ישראל היה חוק ג'ונסון, שנחקק בארה"ב בשנת 1924 והגביל את אפשרויות ההגירה לארה"ב. כך גדלה אוכלוסיית היהודים בארה"ב בין שתי המלחמות ב-1.3 מיליון יהודים בלבד, כשבארץ ישראל גדלה האוכלוסייה היהודית בלמעלה מחצי מיליון. 

קריעת החלק המזרחי של הירדן מארץ ישראל גבולות ארץ ישראל שהובטחו בהצהרת בלפור, ועליהם קיבלה אנגליה מנדט להקים מדינה יהודית.


| ג'ואן פיטרס, מאז ומקדם, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2002, פרקים 13-14.



בשנת תש"ח השתחררנו מהשלטון הבריטי.
למעשה, מאז חורבן בית שני השתחררנו בפעם הראשונה משעבוד מלכויות.

גרפים ונתונים

בגרפים לקמן  ניתן לראות את השינוי הדרמטי שהתחולל ב-100 השנים האחרונות בתפוצת אוכלוסיית היהודים בעולם.

הגרפים ע"פ נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והמכון לדמוגרפיה של היהודים (מכון ליהדות זמננו ע"ש א.הרמן, אוניברסיטה העברית ירושלים, 2016)

ניתן לראות כיצד עלה מספר האחוזים של היהודים בארץ מ-0.4% בשנת תרע"ח (1917) ל-45.4% (!) בשנת תשע"ח (2018).

הפרק הזה והפרקים אחריו שבחלק 'קיבוץ גלויות' שבספר, עוקבים אחרי התהליך המיוחד הזה של שיבת עם ישראל לארצו בדיוק כפי שחזו הנביאים בנבואותיהם.  




הנתונים הבאים מצבעים על הגידול המתמשך והולך של העולים לארץ ישראל.
נעקוב ע"פ הנתונים  והשנים וננסה לצפות באופן סטטיסטי כיצד תראה מפת הדמוגרפיה היהודית בארץ ישראל בעוד כ-20 שנה.

בשנת תש"ח השתחררנו מהשלטון הבריטי.
ולמעשה צאז חורבן בית שני השתחררנו בפעם הראשונה משעבוד מלכויות. 


בשנת תשע"ח (2018), שנת ה-70 למדינת ישראל, יושבים בארץ ישראל למעלה מ-6.6 מליון יהודים, מתוך 14 מליון יהודים בעולם כולו.

המנדט על ארץ ישראל – גבולות ארץ ישראל שהובטחו בהצהרת בלפור, ועליהם קיבלה אנגליה מנדט להקים מדינה יהודית.


ניתן לראות במפה כי שטח המנדט להקמת מדינה היו 120,466 קמ"ר, הבריטים צמצמו ב77%. (צילום: Goole Earth)
 
במפה ניתן לראות את החלק שנלקח והוקמה בו ירדן.

תוכן הפרק

הנביאים כולם רואים את תהליך הגאולה
מתחיל בשיבת עם ישראל לארץ ישראל מכל העולם. 

כך מנבא משה רבנו ואומר:
"וְשָׁב ה' אֱלֹהיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ
וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹהיךָ שָׁמָּה".

הוא מדגיש כי קיבוץ הגלויות יהיה מהמדינות הרחוקות ביותר:
"אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹהיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ".

והוא יהיה רק לארץ ישראל, שתזכה לשלוט בה כמו ששלטו בה אבותיך:
"וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹהיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ".

בארץ ישראל תזכה לטוב ולריבוי:
"וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ"
(דברים ל' ג').

על ההבטחות הללו חוזרים כמעט כל הנביאים, כל אחד בלשונו.

ירמיהו מספר על הבטחת ה' לרחל אמנו:
"כֹּה אָמַר ה' קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ: כֹּה אָמַר ה' מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם ה' וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב".

בשלב הבא יחזרו בנייך לגבולותיהם:
"וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם ה' וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם"
(ירמיהו ל"א י"ד).

יחזקאל מתנבא על קיבוץ גלויות כתהליך של קידוש השם לעיני כל העמים. הוא גם מלמד שהתשובה של עם ישראל לאלוקים תתחיל אחרי קיבוץ הגלויות: "לָכֵן אֱמֹר כֹּה אָמַר ה' אלוהים וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים וְאָסַפְתִּי אֶתְכֶם מִן הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר נְפֹצוֹתֶם בָּהֶם וְנָתַתִּי לָכֶם אֶת אַדְמַת יִשְׂרָאֵל" (יחזקאל פרק י"א. וגם בפרק ל”ו).

נבואות דומות רבות אפשר למצוא בכל דברי הנביאים.
אין כמעט נביא שלא דיבר על קיבוץ הגלויות ועל כל מה שמתלווה אליו.

בתחילה עלה העם היהודי לארץ ישראל טיפין טיפין,
ואחר כך העלייה הופכת לנהר שוטף.

לפני כ-450 שנה עלו לצפת רבי יוסף קארו והאר"י הקדוש. הם קראו ליהודים נוספים לעלות לארץ ישראל, ואכן עלו איתם כמה אלפים, ומאז עולים עוד ועוד מתלמידיהם.

200 שנה אחריהם, עולה הרש"ש מתימן.
אור החיים הקדוש עולה ממרוקו עם עוד כמה עשרות תלמידים. במקביל, מעודדים הבעל שם טוב והגר"א את תלמידיהם לעלות לארץ ישראל מאירופה ומרוסיה.
הם שומעים לקריאתם ועולים במסירות נפש ליישב את ארץ הקודש. כך מצליחים עד שנת תק"ס (1800) כ-7,000 יהודים להתיישב בארץ ישראל. זה אומנם פחות מ-0.5% מהעם היהודי בעולם, אבל זו כבר התחלה.

בתוך 80 שנה, עד שנת תר"מ (1880), גדל מניינם של היהודים פי 3.5. באותה שנה חיים בארץ ישראל כ-24,000 יהודים, מספר של יהודים שלא היה בארץ ישראל מאז חורבן הבית השני.

ממש כמו שאומר הנביא:
"וְאַתֶּם תְּלֻקְּטוּ לְאַחַד אֶחָד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"
(ישעיהו כ"ז, י"ב).  

בשנת תרמ"ב (1882) זרם העולים גובר אף יותר.

תוך 30 שנה מספר היהודים בארץ ישראל גדל שוב ביותר מפי שלושה. באותן שנים מתחילים בו זמנית גלי עלייה ממקומות שונים בעולם. הביל"ויים עולים מרומניה וחובבי ציון עולים מרוסיה. שיירות של יהודים עולות מתימן לארץ ישראל. גם ממרוקו יוצאת שיירה גדולה של עולים, בהנהגת רבי יעקב אבוחצירא זיע"א.  

גל העלייה הזה הוא משמעותי ביותר, עד שבשנת תרע"ד (1914), ערב מלחמת העולם הראשונה, נמצאים בארץ ישראל 84,000 יהודים. קצת יותר מ-0.5% מעם ישראל.


הבריטים, באמצעות לורד בלפור,
הצהירו במהלך מלחמת העולם הראשונה כי ארץ ישראל שייכת לעם ישראל, וכי הם יקימו בה בית יהודי לעם היהודי.

אולי בגלל זה אלוקים העדיף אותם על פני הטורקים, שסיימו את תפקידם כאימפריה עולמית, ונתן לבריטים מנדט לשלוט בארץ ישראל. 

ההצהרה הזאת גררה אחריה החלטה של חבר הלאומים בסאן רמו, שאימצה את הצהרת בלפור ונתנה לבריטים מנדט לבצע בפועל את ההצהרה שלהם.

 למרבה הפלא לא כללה החלטת חבר הלאומים מילה אחת על זכויות הערבים בארץ ישראל, למרות הלחץ הכבד שהפעילה האדמיניסטרציה הבריטית שאהדה את הדרישות הלאומיות של הערבים.  

הצהרת בלפור הייתה חלק מנוסח כתב המנדט שנמסר לממשלת בריטניה בשנת תר"פ (1920), ואושר בידי חבר הלאומים שנתיים אחר כך למרות ההתנגדות הצרפתית בתחילה. ההצהרה הזאת באה לקראת סיום מלחמת העולם הראשונה, שבה כבשו האנגלים את הארץ, בפגישה בין המלך ג'ורג' החמישי לד"ר ויצמן.

היא באה מתוך האמונה הגדולה של האנגלים בקיום דברי הנביאים: "כתוב בתורה כי עתידים בני ישראל לשוב לארצם, ואני שמח שממלכתי תסייע לכך". 

וזאת לדעת, כי בממשל האנגלי אוהבי ישראל לא היו מרובים.
ואולם דווקא בתקופה החשובה ההיא זכינו וישבו שלושה אנשי מפתח בראשות הממלכה: המלך ג'ורג' החמישי, ראש הממשלה לויד ג'ורג' ושר החוץ ג'יימס בלפור. שניים מהם לא היו צפויים. כשהמלך ג'ורג' החמישי נולד, הוא לא היה אמור להיות מלך כלל וכלל. אביו ואחיו הגדול, שהיו אמורים להיות היורשים לפניו, נפטרו בטרם עת והוא הוכתר למלך אנגליה וקיסר האימפריה. המלך הזה היה איש צנוע ואוהב ישראל, ובהיותו קצין צי התארח בליל הסדר בשנת תרמ"ב (1882) בירושלים, בביתו של הראשון לציון הרב רפאל מאיר פאניז'ל זצוק"ל.

גם כהונתו של ראש הממשלה לויד ג'ורג' לא הייתה צפויה כלל וכלל. במחצית הראשונה של מלחמת העולם הראשונה ראש ממשלת בריטניה היה הרברט אסקוית', שהתנגד להקמת מדינה יהודית ודחה את הרעיון הזה בטענה כי הוא אבסורדי ובלתי מציאותי. אסקוית' נאלץ להתפטר בי"א כסלו תרע"ז (06/12/1916) בגלל נהנתנות יתר וניהול כושל של מלחמת העולם הראשונה, ובמקומו התמנה לויד ג'ורג', שאהד בכל ליבו את התנ"ך ושמח על הזכות שניתנה לו להיות שותף לקיום הנבואות הכתובות בו. 

 

בתום תקופת כהונתם של שלושת אוהבי ישראל אלה, חזרה מלכות בריטניה לסורה ופרסמה שלושה "ספרים לבנים" (קובץ תקנות ממשלתי, המתאר את מדיניות הממשלה), שהגבילו את עליית היהודים וסייעו להגירת ערבים לארץ ישראל.

כך המציאו את מדינת ירדן, שלא הייתה קיימת עד אותה שעה. ואולם את הנעשה לא היה אפשר להשיב.
שונאי ההתיישבות לא הצליחו לעצור את תהליך קיבוץ הגלויות ובניין הארץ, ובתקופת השלטון הבריטי צמח היישוב היהודי ל-650,000 יהודים מתוך 11.4 מיליון יהודים שהיו בעולם אחרי השואה. באחוזים מנה היישוב היהודי כ-5.7% מכלל העם היהודי בעולם.

אחד הגורמים החזקים ביותר לעליית יהודים לארץ ישראל היה חוק ג'ונסון, שנחקק בארה"ב בשנת 1924 והגביל את אפשרויות ההגירה לארה"ב. כך גדלה אוכלוסיית היהודים בארה"ב בין שתי המלחמות ב-1.3 מיליון יהודים בלבד, כשבארץ ישראל גדלה האוכלוסייה היהודית בלמעלה מחצי מיליון. 

קריעת החלק המזרחי של הירדן מארץ ישראל גבולות ארץ ישראל שהובטחו בהצהרת בלפור, ועליהם קיבלה אנגליה מנדט להקים מדינה יהודית.


| ג'ואן פיטרס, מאז ומקדם, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2002, פרקים 13-14.



בשנת תש"ח השתחררנו מהשלטון הבריטי.
למעשה, מאז חורבן בית שני השתחררנו בפעם הראשונה משעבוד מלכויות.

חלק א': 
קיבוץ גלויות (פרק 1/5)

הָעֲלִיָּה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

"אַתֶּם תְּלֻקְּטוּ לְאַחַד אֶחָד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (ישעיהו כ"ז)

פרק זה עוסק בהתממשות הנבואות
המתארות את התחלת גאולת ישראל
מתוך תהליך שיבת עם ישראל לארץ ישראל.

הנביאים כולם רואים את תהליך הגאולה מתחיל בשיבת עם ישראל לארץ ישראל מכל העולם. כך מנבא משה רבנו ואומר: "וְשָׁב ה' אֱלֹהיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹהיךָ שָׁמָּה". הוא מדגיש כי קיבוץ הגלויות יהיה מהמדינות הרחוקות ביותר: "אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹהיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ". והוא יהיה רק לארץ ישראל, שתזכה לשלוט בה כמו ששלטו בה אבותיך: "וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹהיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ". בארץ ישראל תזכה לטוב ולריבוי: "וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ" (דברים ל' ג').

על ההבטחות הללו חוזרים כמעט כל הנביאים, כל אחד בלשונו. ירמיהו מספר על הבטחת ה' לרחל אמנו: "כֹּה אָמַר ה' קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ: כֹּה אָמַר ה' מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם ה' וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב". בשלב הבא יחזרו בנייך לגבולותיהם: "וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם ה' וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם" (ירמיהו ל"א י"ד).

יחזקאל מתנבא על קיבוץ גלויות כתהליך של קידוש השם לעיני כל העמים. הוא גם מלמד שהתשובה של עם ישראל לאלוקים תתחיל אחרי קיבוץ הגלויות: "לָכֵן אֱמֹר כֹּה אָמַר ה' אלוהים וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים וְאָסַפְתִּי אֶתְכֶם מִן הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר נְפֹצוֹתֶם בָּהֶם וְנָתַתִּי לָכֶם אֶת אַדְמַת יִשְׂרָאֵל" (יחזקאל פרק י"א. וגם בפרק ל”ו). נבואות דומות רבות אפשר למצוא בכל דברי הנביאים. אין כמעט נביא שלא דיבר על קיבוץ הגלויות ועל כל מה שמתלווה אליו.

והנה, אחרי 1900 שנים שבהן היינו מפוזרים בכל קצווי העולם, אחרי קיום הנבואות על הגלות בהן נאמר לנו: "וֶהֱפִיצְךָ ה' בְּכָל הָעַמִּים מִקְצֵה הָאָרֶץ וְעַד קְצֵה הָאָרֶץ" (דברים כ"ח ס"ד) אחרי כל השנים הללו מתחילות להתממש הנבואות על קיבוץ גלויות.

בתחילה עלה העם היהודי לארץ ישראל טיפין טיפין, ואחר כך העלייה הופכת לנהר שוטף. לפני כ-450 שנה עלו לצפת רבי יוסף קארו והאר"י הקדוש. הם קראו ליהודים נוספים לעלות לארץ ישראל, ואכן עלו איתם כמה אלפים, ומאז עולים עוד ועוד מתלמידיהם.

200 שנה אחריהם, עולה הרש"ש מתימן. אור החיים הקדוש עולה ממרוקו עם עוד כמה עשרות תלמידים. במקביל, מעודדים הבעל שם טוב והגר"א את תלמידיהם לעלות לארץ ישראל מאירופה ומרוסיה. הם שומעים לקריאתם ועולים במסירות נפש ליישב את ארץ הקודש. כך מצליחים עד שנת תק"ס (1800) כ-7,000 יהודים להתיישב בארץ ישראל. זה אומנם פחות מ-0.5% מהעם היהודי בעולם, אבל זו כבר התחלה.

בתוך 80 שנה, עד שנת תר"מ (1880), גדל מניינם של היהודים פי 3.5. באותה שנה חיים בארץ ישראל כ-24,000 יהודים, מספר של יהודים שלא היה בארץ ישראל מאז חורבן הבית השני. ממש כמו שאומר הנביא: "וְאַתֶּם תְּלֻקְּטוּ לְאַחַד אֶחָד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (ישעיהו כ"ז, י"ב).  

מפת פיזור עם ישראל בעולם

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, יום העצמאות תשע"ח ו- המכון לדמוגרפיה וסטטיסטיקה של היהודים. 
מכון ליהדות זמננו ע"ש א.הרמן האוניברסיטה העברית ירושלים, 2016.

בשנת תרמ"ב (1882) זרם העולים גובר אף יותר. תוך 30 שנה מספר היהודים בארץ ישראל גדל שוב ביותר מפי שלושה. באותן שנים מתחילים בו זמנית גלי עלייה ממקומות שונים בעולם. הביל"ויים עולים מרומניה וחובבי ציון עולים מרוסיה. שיירות של יהודים עולות מתימן לארץ ישראל. גם ממרוקו יוצאת שיירה גדולה של עולים, בהנהגת רבי יעקב אבוחצירא זיע"א. גל העלייה הזה הוא משמעותי ביותר, עד שבשנת תרע"ד (1914), ערב מלחמת העולם הראשונה, נמצאים בארץ ישראל 84,000 יהודים. קצת יותר מ-0.5% מעם ישראל.

מספר היהודים בא"י ביחס ליהודי העולם (1882 ו-1914)

° צריך להזכיר כי היו גם מורדות בתהליך הזה. בין העלייה הראשונה לבין מלחמת העולם הראשונה ירדו חצי מהעולים וחזרו לארצותיהם או המשיכו לארה"ב. במשך שנות מלחמת העולם הראשונה דלדלו הטורקים את הארץ ושדדו את כל תבואותיה. יהודים רבים ברחו מארץ ישראל מפני הרעב והיגרו לדרום אמריקה, שפתחה בימים ההם את שעריה. הטורקים תרמו למצב הזה וגירשו את כל אלה שלא היו נתינים טורקים, וכך הידלדל היישוב היהודי בארץ ישראל וירד מ-84,000 ל-56,000 יהודים במהלך המלחמה. אבל זו הייתה ירידה זמנית. כיבוש הארץ בידי האנגלים במלחמת העולם הראשונה האיץ מאוד את קיבוץ הגלויות. בין שתי מלחמות העולם היו שנים שבהן היה מספר היורדים גדול ממספר העולים. עם זאת המגמה הכללית היא גידול מתמשך והולך של העולים לארץ ישראל.

הבריטים, באמצעות לורד בלפור, הצהירו במהלך מלחמת העולם הראשונה כי ארץ ישראל שייכת לעם ישראל, וכי הם יקימו בה בית יהודי לעם היהודי. אולי בגלל זה אלוקים העדיף אותם על פני הטורקים, שסיימו את תפקידם כאימפריה עולמית, ונתן לבריטים מנדט לשלוט בארץ ישראל. ההצהרה הזאת גררה אחריה החלטה של חבר הלאומים בסאן רמו, שאימצה את הצהרת בלפור ונתנה לבריטים מנדט לבצע בפועל את ההצהרה שלהם.

 למרבה הפלא לא כללה החלטת חבר הלאומים מילה אחת על זכויות הערבים בארץ ישראל, למרות הלחץ הכבד שהפעילה האדמיניסטרציה הבריטית שאהדה את הדרישות הלאומיות של הערבים.  

הצהרת בלפור הייתה חלק מנוסח כתב המנדט שנמסר לממשלת בריטניה בשנת תר"פ (1920), ואושר בידי חבר הלאומים שנתיים אחר כך למרות ההתנגדות הצרפתית בתחילה. ההצהרה הזאת באה לקראת סיום מלחמת העולם הראשונה, שבה כבשו האנגלים את הארץ, בפגישה בין המלך ג'ורג' החמישי לד"ר ויצמן. היא באה מתוך האמונה הגדולה של האנגלים בקיום דברי הנביאים: "כתוב בתורה כי עתידים בני ישראל לשוב לארצם, ואני שמח שממלכתי תסייע לכך". 

וזאת לדעת, כי בממשל האנגלי אוהבי ישראל לא היו מרובים. ואולם דווקא בתקופה החשובה ההיא זכינו וישבו שלושה אנשי מפתח בראשות הממלכה: המלך ג'ורג' החמישי  (16), ראש הממשלה לויד ג'ורג' ושר החוץ ג'יימס בלפור. שניים מהם לא היו צפויים. כשהמלך ג'ורג' החמישי נולד, הוא לא היה אמור להיות מלך כלל וכלל. אביו ואחיו הגדול, שהיו אמורים להיות היורשים לפניו, נפטרו בטרם עת והוא הוכתר למלך אנגליה וקיסר האימפריה. המלך הזה היה איש צנוע ואוהב ישראל, ובהיותו קצין צי התארח בליל הסדר בשנת תרמ"ב (1882) בירושלים, בביתו של הראשון לציון הרב רפאל מאיר פאניז'ל זצוק"ל.

גם כהונתו של ראש הממשלה לויד ג'ורג' לא הייתה צפויה כלל וכלל. במחצית הראשונה של מלחמת העולם הראשונה ראש ממשלת בריטניה היה הרברט אסקוית', שהתנגד להקמת מדינה יהודית ודחה את הרעיון הזה בטענה כי הוא אבסורדי ובלתי מציאותי. אסקוית' נאלץ להתפטר בי"א כסלו תרע"ז (06/12/1916) בגלל נהנתנות יתר וניהול כושל של מלחמת העולם הראשונה, ובמקומו התמנה לויד ג'ורג', שאהד בכל ליבו את התנ"ך (17) ושמח על הזכות שניתנה לו להיות שותף לקיום הנבואות הכתובות בו. 

ארמון בקינגאם – ארמון המלוכה של הממלכה המאוחדת. (צילום: diliff)

לוח זכרון למלך ג'ורג' בירושלים | צילום: ויקיפדיה – משתמש: תמרה

המנדט על ארץ ישראל

גבולות ארץ ישראל שהובטחו בהצהרת בלפור, ועליהם קיבלה אנגליה מנדט להקים מדינה יהודית.

בתמונה רואים כי שטח המנדט להקמת מדינה היו 120,466 קמ"ר, הבריטים צמצמו ב77%.
| צילום: Google Earth © 

בתום תקופת כהונתם של שלושת אוהבי ישראל אלה, חזרה מלכות בריטניה לסורה ופרסמה שלושה "ספרים לבנים" (קובץ תקנות ממשלתי, המתאר את מדיניות הממשלה), שהגבילו את עליית היהודים וסייעו להגירת ערבים לארץ ישראל. כך המציאו את מדינת ירדן, שלא הייתה קיימת עד אותה שעה. ואולם את הנעשה לא היה אפשר להשיב. שונאי ההתיישבות לא הצליחו לעצור את תהליך קיבוץ הגלויות ובניין הארץ, ובתקופת השלטון הבריטי צמח היישוב היהודי ל-650,000 יהודים מתוך 11.4 מיליון יהודים שהיו בעולם אחרי השואה. באחוזים מנה היישוב היהודי כ-5.7% מכלל העם היהודי בעולם.

אחד הגורמים החזקים ביותר לעליית יהודים לארץ ישראל היה חוק ג'ונסון, שנחקק בארה"ב בשנת 1924 והגביל את אפשרויות ההגירה לארה"ב. כך גדלה אוכלוסיית היהודים בארה"ב בין שתי המלחמות ב-1.3 מיליון יהודים בלבד, כשבארץ ישראל גדלה האוכלוסייה היהודית בלמעלה מחצי מיליון. 

קריעת החלק המזרחי של הירדן מארץ ישראל

החלק שנלקח והוקמה בו ירדן

ג'ואן פיטרס, מאז ומקדם, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2002,פרקים 13-14.
| צילום: Google Earth © 

בשנת תש"ח השתחררנו מהשלטון הבריטי. למעשה, מאז חורבן בית שני השתחררנו בפעם הראשונה משעבוד מלכויות.